פיננסים המכון לבעלי תפקידים בשוק ההון  |  קונגרס מנהלי השקעות ערך  |  הועידה השנתית של קרנות הגידור  |  

תאריך ושעה
 

 
 
מאמרים לפי נושאים
מצב השוק
השקעות  בינלאומיות
השקעות אלטרנטיביות
מכשירים פיננסיים ומט"ח
נדל"ן ושוק ההון
אתיקה וממשל תאגידי
השקעות ערך
פסיכולוגיה והשקעות
ניתוח פיננסי
 
 
 
 
 
תמונות מכנס אחרון
 
 
טופס הצטרפות לניוזלטר  חודשי
 


ערוץ פיננסים ב-
 גישת האחריות התאגידית – משנים את עולם ניהול החברות

עו"ד איריס ורדי


בעשור האחרון חלו מהפכים ואירועים רבים בתחום התאגידים ושוק ההון, אשר בעקבותיהם אנו עדים להתפתחותן של מגמות חדשות ולשינויים מרחיקי לכת בהשלכותיהם, בעולם כולו ובישראל. אחת הדוגמאות לכך הינה היווצרותה של גישת האחריות התאגידית (מופיעה באנגלית כ – Corporate Responsibility  או ( Sustainability .   מדובר בגישה ניהולית - אסטרטגית חדשה יחסית, השואפת למצב בו יילקחו בחשבון על ידי התאגיד בפעולתו שיקולים נוספים, רחבים יותר  מהסתכלות על שורת הרווח בלבד, ותיקבע נורמת התנהלות מיטבית, המביאה בחשבון לא רק את עניינים של בעלי המניות (בעלי העניין -  Stockholders) אלא גם של קבוצות נרחבות נוספות שלהן אינטרס באופן התנהלותו של התאגיד (מחזיקי העניין – Stakeholders), כאשר אחד הרעיונות המונחים בבסיס הגישה הינו, כי התאגיד אמור לקדם בפעילותו יצירת ערך לאותם מחזיקי העניין על מנת שימשיכו לתמוך בו ובפעילותו ולקדם את עסקיו.

במסגרת יישום גישת האחריות התאגידית, הארגון בוחן את עצמו מול המדיניות הנדרשת ומול הנושאים המהותיים בפעילותו, לאורם הוא קובע מדיניות, דרכי ניהול ומערכות למידה ובקרה, במטרה להתמודד עם אותם אתגרים. הרעיון המונח בבסיס גישת האחריות התאגידית הינו לגשר על הפער שבין קידום והשאת רווחים לבין התנהלות אחראית וערכית. במובנים מסוימים ניתן לומר שמדובר על המתח והפער שבין חשיבה ותכנון לטווח קצר (גריפת רווחים מקסימאליים) ולטווח ארוך (שימור משאבים סביבתיים, שיפור בתנאי העבודה והחיים, בניית מערכות יחסים ארוכות טווח).

האחריות התאגידית מתייחסת לתחומים שונים בפעילותו של התאגיד, ומנסה להחיל עליהם נורמות סדורות ו"אחראיות", על מנת להשיג את המטרות שצוינו לעיל:
  • אתיקה;
  • קהילה וחברה;
  • סביבת עבודה וזכויות עובדים;
  • איכות הסביבה;
  • הוגנות וקיימות שרשרת האספקה ;
  • מדיניות שיווק וצרכנות (לקוחות);
  • שקיפות ודיאלוג;
  • ממשל תאגידי.
הרשימה איננה רשימה סגורה: גישת האחריות התאגידית מצויה כל העת בתהליך של התרחבות והתפתחות, ומכסה תחומים חדשים מעת לעת. בבסיס הגישה מונחים ערכים כגון: קיימות (שימור משאבים), זכויות אדם, התנדבות ותרומה לקהילה, פיתוח קהילתי כלכלי וחברתי.   

במאמר זה ובמאמרי ההמשך ננסה "להיכנס לעובי הקורה", על מנת להבין כיצד מיושמות כותרות אטרקטיביות אלה בחיי היום יום של התאגידים ובהתנהלותם, אך בראש ובראשונה – מאין צמחה גישת האחריות התאגידית, ולאילו גורמים ניתן לייחס את התפתחותה המהירה ואת ה"חילחול" המאסיבי של הנורמות שהביאה עימה, לסוגים רבים ומגוונים של תאגידים, בעולם וגם בישראל.

ניתן להצביע על שלושה גורמים או תהליכים עיקריים, אשר סייעו להיווצרותה ולהתפתחותה של גישת האחריות התאגידית: הראשון שבהם – סדרת המשברים הכלכליים אשר פקדו את העולם במהלך השנים האחרונות, החלו בדרך כלל בארה"ב ומשם התפשטו לאירופה ולאזורים נוספים בעולם. מדובר בהתפוצצות של פרשות התנהלות בלתי תקינה של תאגידי ענק כגון "אנרון" (שהיה התאגיד השביעי בגודלו בארה"ב !), ואשר אי סדרים פיננסיים, ניהוליים ובקרתיים בהתנהלותו של גרמו להתרסקותו ולאובדן כספי הפנסיה של עובדיו ומיליארדי דולרים מכספי המשקיעים בו. מגמה משברית זו המשיכה והעמיקה בשנת  2008 ,  אז קרסה המערכת המוניטארית בארה"ב (ובעקבותיה – באירופה) ובנקים רבים התמוטטו, הולאמו או נזקקו לתמיכה ממשלתית אדירה כדי לשרוד. את הדי המשבר הפיננסי אנו ממשיכים לחוות גם כיום, כמעט ארבע שנים לאחר שפרץ.

את הגורם השני אשר מזוהה כ"זריקת מרץ" להתפתחות הגישה של אחריות תאגידית ניתן לכנות: "הענק הצרכני המתעורר". עוד ועוד גורמים מובילים בשוק החלו לדרוש מחברות מסחריות ותעשייתיות לקחת אחריות על פעילותן, באמצעות קידום רכש אידיאולוגי (מוצרים שלא יוצרו בשטחים, לא נוסו על בע"ח וכו') והפעלת לחץ צרכני לצורך השגת מטרות ספציפיות (הורדת מחירים וכד'). כך החלו החברות לתת העדפה למוצרים שמאחוריהם אידיאולוגיה ולפתח מוצרים אקולוגיים. מגמה זו קיבלה חיזוק נוסף מקרנות הון סיכון אשר העניקו משקל לקיומם של אחריות תאגידית ושל ממשל תאגידי במסגרת החלטות ההשקעה שלהן בחברות.

בנוסף לשני התהליכים הללו, הלכה והתפתחה, על רקע משברים עולמיים בתחום המשאבים (מזון, מים, אנרגיה, איכות סביבה) ובתחום החברתי, מערכת של רגולאציה מתרחבת, הנובעת מרצונן של ממשלות בכל רחבי העולם לעודד התנהלות אחראית בכל הקשור לקיימות ולניצולת של משאבי טבע וסביבה וטיפול בפערים חברתיים ההולכים ומעמיקים (ארגון ה – OECD, למשל, ציין את נושא משבר המזון הצפוי בעולם בעשור הבא כנושא מרכזי הדורש התגייסות וטיפול ייחודי מבעוד מועד של המדינות החברות בארגון).

כך הופעל לחץ מכיוונים שונים על התאגידים, לפתח ולהטמיע את גישת הניהול החדשה לתוך התנהלותם. דוגמא מעניינת להטמעת הגישה בישראל ניתן למצוא ב"מדד מעלה", או בשמו הרשמי: "דירוג מעלה לאחריות חברתית": מדובר בסקר בו משתתפות חברות ציבוריות ופרטיות מתחומי פעילות שונים באופן וולונטארי, אשר תוצאותיו מתורגמות למדד שתוצאותיו מתפרסמות לציבור, והחברות המשתתפות בו מדורגות בקטגוריות שונות בהתאם לציונים שהן משיגות בו. המדד נערך והתפרסם לראשונה בשנת 2003 ויועד לחברות ציבוריות בלבד, אולם שנה לאחר מכן נפתח גם לחברות פרטיות. המדד בוחן ארבעה נושאים מרכזיים בתחום האחריות החברתית של תאגידים: איכות סביבה, אתיקה בעסקים, סביבת עבודה וזכויות אדם ומעורבות בקהילה. הפרמטרים והנושאים הכלולים בהם הולכים ומתרחבים בהתמדה, וכך גם מספר החברות המבקשות לקחת חלק בדירוג.

עו"ד איריס ורדי -  (LLB., MBA) – בוגרת תואר ראשון במשפטים מאוניברסיטת תל – אביב ותואר שני במינהל עסקים מביה"ס למינהל עסקים באדינבורו. בעלת משרד עצמאי המתמחה בתחומי המשפט המסחרי, דיני חברות וניירות ערך ומשפט בינ"ל פרטי. מלווה חברות בהתנהלותן השוטפת בכל שלבי פעילותן. שימשה כעו"ד בכירה במשרדים פרטיים מסחריים מובילים, וכיועצת משפטית פנימית ומזכירת חברה בחברות ציבוריות ופרטיות. מרצה בקורסי דירקטורים וקורסים למזכירי חברות. יוזמת ומנחת הסדנא: "ממשל תאגידי – סדנא פעילה לדירקטורים ונושאי משרה", המביאה את נושא הממשל התאגידי, יישומו, משמעויותיו והחידושים בו לדירקטוריונים והנהלות בכירות בחברות.
 
 Top
לייבסיטי - בניית אתרים