פיננסים המכון לבעלי תפקידים בשוק ההון  |  קונגרס מנהלי השקעות ערך  |  הועידה השנתית של קרנות הגידור  |  

תאריך ושעה
 

 
 
מאמרים לפי נושאים
מצב השוק
השקעות  בינלאומיות
השקעות אלטרנטיביות
מכשירים פיננסיים ומט"ח
נדל"ן ושוק ההון
אתיקה וממשל תאגידי
השקעות ערך
פסיכולוגיה והשקעות
ניתוח פיננסי
 
 
 
 
 
תמונות מכנס אחרון
 
 
טופס הצטרפות לניוזלטר  חודשי
 


ערוץ פיננסים ב-
 
חוק האנג'לים בראי המשקיע הפרטי
עו"ד עודד קרייזל
 
השקעה בחברות הזנק (סטארט-אפים), נושאת בחובה סיכון גבוה מאוד למשקיעים. במקרים רבים השקעות אלה יורדות לטמיון והמשקיע מפסיד את כל השקעתו. אך יחד עם הסיכון הגבוה מגיע פוטנציאל לרווח גדול במידה והחברה תגיע לכדי ביסוס כלכלי, או במקרה שתימכר לחברה בינלאומית גדולה, או תונפק בבורסה.
 
חברות הזנק מהוות גם חלק משמעותי מהמשק הישראלי, תורמות לצמיחתו ומשמרות את יתרונה היחסי של מדינת ישראל מול כלכלות העולם. מסופר שתעשיות עתירות-ידע מהוות כ-40% מהייצוא הישראלי.
 
נוכח הסיכונים הגבוהים מחד והיתרונות למשק מאידך, למחוקק הישראלי היה חשוב לתמרץ את המשקיעים הישראליים בחברות הזנק ובסוף שנת 2010 יצא תחת ידו חוק ייחודי, שמעניק הטבות מס חריגות ביותר למשקיעים במניות של חברות הזנק עתירות מו"פ.
 
החוק מכונה "חוק האנג'לים" והסעיפים הרלוונטיים מצויים בהוראת השעה שבפרק ז' לחוק המדיניות הכלכלית לשנים 2011 ו-2012 (תיקוני חקיקה), התשע"א-2011.
 
תמריץ מס למשקיעים פרטיים
 
סעיף 20 לחוק האנג'לים קובע כי השקעה של יחיד - בתמורה להקצאת מניות בחברה המקיימת מספר תנאים אשר נועדו לשקף את היותה חברה שעיקר פעילותה היא פעילות מחקר ופיתוח (החוק מכנה חברה כזו בשם "חברה מטרה") - תותר כהוצאה בידי המשקיע. זאת אומרת כהפסד המותר בניכוי מלא מכלל הכנסתו החייבת של המשקיע, כבר במועד ההשקעה או בסמוך לו.
 
במקום המצב הרגיל - בו מותר לקזז הפסד רק במועד מימוש המניות וכנגד רווחי הון בלבד - המחוקק בא ואומר למשקיעים בחברות הזנק: השקיעו ותוכלו לקזז את כל הסכום שהשקעתם בחברה, נגד הכנסה מכל סוג, כבר בתחילת הדרך (עוד לפני שמימשתם את המניות).
 
זהו העיקרון של ההטבה החריגה שהוענקה בחוק (חריגה הן בהיבט עיתוי ההכרה בהוצאה והן בהיבט שיעורי המס של ההכנסה כנגדה מותר לנכות את ההשקעה), אך כדי לזכות בהטבה, יש לעמוד בכמה וכמה תנאים - הן ברמת החברה והן ברמת המשקיע.
 
המחוקק עושה שימוש במונחים "תקופת ההטבה", "חברת מטרה", "השקעה מזכה" והוצאות "מחקר ופיתוח", כדי לתאר את אותם תנאים הכרחיים:
  • "תקופת ההטבה" מוגדרת בחוק כתקופה בת 3 שנות מס, המתחילות בשנת המס בה בוצעה ההשקעה המזכה. המשקיע יכול לנכות את סכום ההשקעה במשך תקופת ההטבה, לפי בחירתו (פריסת ההוצאה לאורך שנות תקופת ההטבה, או ניכוי כל סכום ההשקעה המזכה כבר בשנת המס הראשונה).
  • עוד נקבע בחוק ש"חברת מטרה" כאמור תהיה חברה תושבת ישראל (משקיעים בחברות שבוחרות את מקום התאגדותן מחוץ לישראל אינם זכאים להטבה), שאינה רשומה למסחר בבורסה, עיקר ההשקעה בה על ידי היחיד (לפחות 75%) ישמש במהלך תקופת ההטבה להוצאות מחקר ופיתוח (מו"פ), שעיקרן הוצא בישראל (לפחות 75%), אין לה הכנסות משמעותיות ביחס להוצאותיה (יחס מקסימלי של 50%), עיקר הוצאותיה בשנות ההטבה הינן הוצאות מו"פ (לפחות 70%) וכן כי הוצאות המו"פ הוצאו על ידה לשם קידומו או פיתוחו של מפעל שבבעלותה (חברות המשמשות כמרכז מו"פ עבור אחרים לא נהנות מההטבה).
  • כמו-כן נקבע כי "השקעה מזכה" כאמור הינה השקעה של אדם פרטי, עד לסך מירבי של 5 מיליון ש"ח, שתבוצע בשנים 2011-2015, כנגד מניות בחברה ובכפוף לכך שהיחיד החזיק במניות שהוקצו לו במשך שלוש שנות מס ממועד השקעתו בחברה.
 
ההשקעה המזכה והקצאת המניות חייבות להתבצע במקביל באותה שנת מס. כמו-כן, תקרת הניכוי המירבי (5 מיליון ש"ח) נמדדת ביחס לכל משקיע ולכל חברת מטרה בנפרד. כך המשקיע יוכל להשקיע בחברות מטרה נוספות עד לתקרה הנ"ל בכל אחת מהן, אך בכל חברה הסכום המירבי הינו מצטבר וכולל גם השקעות מזכות שבוצעו באמצעות קרובים (בעיקר קרובי משפחה, כמוגדר בסעיף 88 לפקודה מס הכנסה).
  • המונחים "מחקר ופיתוח" מוגדרים על פי האמור בחוק לעידוד מו"פ, ומותנים באישור מיוחד אותו על החברה להשיג מהמדען הראשי לגבי פעילויות מו"פ והוצאות שהוצאו בגין אותן פעילויות.
 
שותפות של יחידים
 
כאמור לעיל, תכלית חוק האנג'לים הינה לעודד משקיעים פרטיים להשקיע בחברות הזנק שעונות לקריטריונים שנקבעו בחוק, וההטבה שבחוק שמורה בשל כך להשקעה שמבוצעת על-ידי יחידים.
 
בפועל, חברות הזנק אינן ששות לקבל השקעות קטנות ממשקיעים יחידים, כדי שלא לחרוג ממספר המשקיעים המקסימלי הקבוע בתקנות ניירות ערך במסגרת הצעת או מכירת מניות שלא על פי תשקיף.
 
סעיף 15 לחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968, קובע כי הצעה לציבור לא תעשה אלא על פי תשקיף (דרישה בעלת השלכות משפטיות כבדות, המחייבת הוצאות כספיות גבוהות), אך לפי סעיף 15א' לחוק - הצעה או מכירה למשקיעים שמספרם אינו עולה על 35 (במהלך תקופה של 12 חודשים) אינה נחשבת כהצעה או מכירה לציבור. לכן, כל עוד מגייסת החברה השקעות מלא יותר מ-35 משקיעים כאמור - אין היא נדרשת להכין תשקיף.
 
במידה וחברת ההזנק מעוניינת לגייס סכומים קטנים יחסית מקבוצה גדולה יותר של משקיעים פרטיים, אלה יכולים להתארגן, בינם לבין עצמם, במבנה של שותפות כללית רשומה. על-פי סעיף 66 לפקודת השותפויות [נוסח חדש], תשל"ה-1975, שותפות רשומה כזו היא תאגיד - גוף משפטי העומד בפני עצמו, כשר לחיובים, לזכויות ולפעולות משפטיות - ולכן מבחינת החברה המגייסת, השותפות נספרת כמשקיע אחד. השותפות היא זו שרוכשת את המניות בחברה, וכל שותף מקבל יחידות זכות בשותפות בהתאם לשיעור תרומתו להון השותפות. בנוסף, שותפות כזו חייבת אף היא להגביל עצמה לעד 35 שותפים (כדי להימנע בעצמה מחובת תשקיף) ואת ארגונה חייבים ליזום ולארגן השותפים - לא חברת ההזנק.
 
אך אליה וקוץ בה - סיווגה של השותפות כ"תאגיד" על פי חוק, מונע ממנה לכאורה את האפשרות לזכות בהטבות המס שבחוק האנג'לים (אלה שמורות, כאמור לעיל, רק למשקיעים יחידים).
 
הדבר לא נעלם מעיני רשות המסים ובחוזר שהפיצה בשנת 2011 (חוזר מס הכנסה מספר 12/2011), הודיעה זו כי מתוך כוונה לאפשר לשותפות כזו לבצע "השקעה מזכה" במניות "חברת מטרה", אשר תזכה את היחידים השותפים בה בהטבת המס, ומתוך רצון להגשים את תכלית חוק האנג'לים, תאפשר רשות המסים, בתנאים שייקבעו על ידה ותוך ביצוע ההתאמות הנדרשות לאור אופן ההשקעה האמור, ליחידים שהם שותפים בשותפות כאמור, לנכות את ההוצאה בגין השקעה מזכה שביצעה השותפות בחברת המטרה, כאילו השקיעו היחידים במישרין בחברת המטרה (הרשות פועלת במקביל לשינוי חקיקה שיתייחס במפורש לאפשרות של השקעה במניות באמצעות שותפות ויחול באופן רטרואקטיבי).
 
הסדר מיסויי משותף זה יחול אך ורק על שותפות שהוקמה לשם החזקת מניות בלבד ואין לה כל פעילות אחרת מלבד זו הקשורה להחזקת מניות כאמור. לבסוף, כדי להבטיח את ההטבה המיסויית במקרים של השקעה מזכה המבוצעת באמצעות שותפות כאמור, יש לפנות לחטיבה המקצועית ברשות המסים בבקשה לקבלת החלטת מיסוי (פרה-רולינג) ביחס לתוצאות המס החלות על ההשקעה האמורה, לרבות קביעת ההתאמות והתנאים הנדרשים לשם יישום הסעיף במקרים אלו.
 
---------------------------
מטרת הכותב הינה להציג בפני הקוראים - על קצה המזלג - את הנושא המורכב עליו דן הטור (להרחבה, אנא עיינו בחוזר מס הכנסה מס' 12/2011). הכתוב אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי, אינו מהווה חוות דעת משפטית ואין להסתמך עליו ללא התייעצות פרטנית עם עורך-דין לפני נקיטת כל צעד בעל משמעות משפטית או פיננסית.
 
 Top
לייבסיטי - בניית אתרים