פיננסים המכון לבעלי תפקידים בשוק ההון  |  קונגרס מנהלי השקעות ערך  |  הועידה השנתית של קרנות הגידור  |  

תאריך ושעה
 

 
 
מאמרים לפי נושאים
מצב השוק
השקעות  בינלאומיות
השקעות אלטרנטיביות
מכשירים פיננסיים ומט"ח
נדל"ן ושוק ההון
אתיקה וממשל תאגידי
השקעות ערך
פסיכולוגיה והשקעות
ניתוח פיננסי
 
 
 
 
 
תמונות מכנס אחרון
 
 
טופס הצטרפות לניוזלטר  חודשי
 


ערוץ פיננסים ב-
מעילות עובדים במערכת הבנקאית

רו"ח עופר אלקלעי, אילן האמל – אלקלעי מונרוב ושות'
 
כללי
במשך שנים היה היקף המעילות במערכת הבנקאית בגדר תעלומה לציבור. כמות המעילות והיקפן היה נושא לספקולציות והערכות שונות. בנוסף, הועלו לא אחת טענות, על ידי גורמים שונים, כי המערכת הבנקאית מסתירה את היקף התופעה. אחת למספר שנים התפוצצה פרשה של מעילה במערכת הבנקאית, דוגמת המעילה של יהושע בן ציון – מנכ"ל בנק ארץ ישראל בריטניה אשר הורשע בגניבה על ידי מנהל של 47 מיליון דולר, עבור לקריסת בנק צפון אמריקה ועד למעילת הענק של אתי אלון בבנק למסחר בסכום דמיוני של 271 מיליון ש"ח אשר מוטט את הבנק. עם זאת מידע מלא וגלוי על היקף התופעה נשאר בגדר תעלומה.

מצב זה השתנה בחודש דצמבר 2004  כאשר המפקח על הבנקים פרסם הנחיה (במסגרת הוראת נ.ב.ת 351 – מעילות של עובדים ונושאי משרה (12/04) ובהוראת דיווח לפיקוח על הבנקים 808) המחייבת את הבנקים להעביר דווח לבנק ישראל על מעילות של עובדים ונושאי משרה, כאשר במסגרת זו נקבע סך של 15,000 ₪ ו- 15,000$ בארץ בחו"ל, בהתאמה, כרף המחייב  דיווח.

דיווח כאמור חייב להתבצע, בהתאם לסעיף 8ד לפקודת הבנקאות, לא יאוחר מ- 7 ימים ממועד גילויו, ובנוסף חייבים הבנקים בדיווח מיידי על אירועים מהותיים בהם מעורבים עובדים בכירים ו/או כשמדובר בתחום רגיש, כאשר יש חשש לנזק העולה על 2% מהון הבנק או 10 מ' ₪ (הנמוך שבהם).

ניתוח הדיווחים
למרות פרסום הדיווחים הרי שמרבית הציבור אינו מודע לעובדה שקיים פרסום כאמור ולמידע המפורט בו. בעקבות הדיווחים הנ"ל מפרסם המפקח על הבנקים דוח שנתי הכולל נתונים סטטיסטיים, הכוללים מידע רלבנטי בכל האמור למספר הדיווחים, סכומיהם, מספר האירועים בהם נפגעו לקוחות וסך הנזק מאירועים אלה, מספר המעילות שהסתיימו בפיטורין/הפסקת עבודה ועוד.

להלן תמצית הממצאים לשנים 2008-2011 אשר פורסמו ע"י בנק ישראל:
 
  2008 2009 2010 2011
מספר הדיווחים שהועברו מהבנקים 16 26 20 13
סכום המעילות  (מש"ח) 32.6 47.1 4.9 14.2
סכום הנזק במקרים בהם נפגעו לקוחות הבנק כתוצאה מהמעילה (מש"ח) 0.88 39.1 2.5 1.5
סכום הפיצוי ששולם ללקוחות במקרים בהם נפגעו לקוחות הבנק כתוצאה מהמעילה (מש"ח) 0.88
(100% מתוך הנזק)
39.1
(100% מתוך הנזק)
2.1
(84% מתוך הנזק)
1.5
(100% מתוך הנזק)
מספר המעילות שהסתיימו בפיטורין/הפסקת עבודה/השהייה של העובד המועל 16
(100% מתוך מספר הדיווחים)
25
(86% מתוך מספר הדיווחים)
18
(90% מתוך מספר הדיווחים)
11
(84% מתוך מספר הדיווחים)
מספר המקרים שהועברו לטיפול המשטרה 13
(81% מתוך מספר הדיווחים)
20
(77% מתוך מספר הדיווחים)
11
(55% מתוך מספר הדיווחים)
12
(92% מתוך מספר הדיווחים)
מספר המקרים בהם נפגעו לקוחות הבנק כתוצאה מהמעילה 8
(50% מתוך מספר הדיווחים)
17
(65% מתוך מספר הדיווחים)
12
(60% מתוך מספר הדיווחים)
5
(38% מתוך מספר הדיווחים)
 
 
מניתוח הנתונים שערכנו ניתן לקבל מספר תובנות לעניין המעילות במערכת הבנקאית:
  1. ביותר ממחצית מהמקרים נפגעים לקוחות הבנקים כתוצאה ממעילות עובדים.
  2. הבנקים מפצים באופן כמעט מלא את הלקוחות הנפגעים.
  3. ברוב המקרים מביאה המעילה להפסקת עבודתו של המועל.
  4. לא בכל המקרים מגיש הבנק תלונה למשטרה בגין המעילה. בשנת 2010 רק ב- 55% אחוז מהמקרים הוגשה תלונה. לעניין זה יודגש כי לא קיימת כל חובת דיווח בחוק על מעילות עובדים והבנק רשאי לשקול בהתאם לנסיבות העניין האם להגיש תלונה במשטרה. עוד יצוין כי בעבר הייתה כוונה לחייב את הבנקים להגיש תלונה במשטרה אולם יוזמה זה נדחתה.
  5. בארבע שנים דווחו 75 מעילות של עובדים במערכת הבנקאית. לאור האמור סביר להניח סטטיסטית כי כל אחד מהבנקים בישראל נפגע ממעילה לפחות פעם אחת, אם לא יותר.
ניתוח אירועים

הדיווחים שמוגשים על ידי הבנקים כוללים גם מידע על אירועים עיקרים. מניתוח הסיבות למעילה ניתן ללמוד כי מספר מועט יחסית של מעילות גורם למרבית הנזק, כמפורט להלן:
 
השנה אירועים עיקריים מסה"כ מדווח (%מסך המעילות המדווחת לשנה זו) מהות האירועים העיקריים
2008 מקרה אחד / 92%
 
מעילה באמון והפרת חובת אמונים של מנהל סניף אשר נתן אשראי ללקוחות הבנק בלא הצדקה עסקית ובניגוד לנוהלי הבנק
2009 6 מקרים / 96%
  • 18.5 מש"ח - השקעות בני"ע והעברת כספים מחשבון הלקוח ללא ידיעתו.
  • 14 מש"ח - משיכת כספים מחשבונות לקוחות תושבי חוץ, באמצעות העברה לחשבונות אחרים ומשיכתם משם.
  • 5.2 מש"ח - השקעה כושלת ומעילה של יועץ השקעות.
  • 2.9 מש"ח - העברת כספים מחשבונות לקוחות לחשבונות קרובי משפחה ומשיכתם במזומן.
  • 2.4 מש"ח (2 מקרים) - העמדת אשראי תוך הצגת מצגים כוזבים בנוגע לביטחונות המדווחים.
2010 5 מקרים / 78%
  • 2.2 מש"ח - משיכות מחשבונות לקוחות והפקדת שיקים שנתקבלו מעו"ד בגין לקוחות חייבים בחשבונות אחרים ומשיכת הכספים.
  • 1.3 מש"ח (3 מעילות) - משיכת כספים מחשבונות לקוחות.
  • 0.4 מש"ח - אי הפקדת כספים בחשבון לקוחות עפ"י בקשתם.
 

מניתוח הדיווחים עולה, כי דפוסי המעילה העיקריים חוזרים על עצמם וכי היקפי המעילות עשויים להגיע לסכומים נכבדים, מה שיכול להצביע על כך שמעילות מתרחשות לאורך זמן עד שהן נחשפות, וכי אם המועלים היו "מסתפקים" בהיקפים נמוכים יותר ומרכזים את המעילה לתקופה קצרה יחסית, ייתכן כי דבר המעילה כלל לא היה נחשף.

עוד עולה כי חלק נכבד מהמעילות נבעו מפעילות אסורה בחשבונות לקוחות, ללא ידיעתם, אם באופן ישיר באמצעות העברת כספים מחשבונות לקוחות לחשבונות אחרים (כגון לחשבונות של קרובי משפחה של העובד המועל) ומשיכתם במזומן מחשבונות אלה, ואם באופן עקיף - לדוג' באמצעות הפקדת כספי לקוחות חייבים שנגבו על ידי עו"ד מטפל והועברו בשיקים ע"י עוה"ד, כאשר השיקים לא הופקדו בחשבונות המיועדים אלא בחשבונות אחרים מהם משכו המועלים את הכספים.

המידע הרלוונטי בדיווח

למרות השקיפות במידע שנמסר על ידי המפקח על הבנקים הרי שלדעתנו יש מקום להרחיב את המידע הנדרש לצורך קבלת מידע מלא ומקיף יותר. לאור האמור הרינו ממליצים מניסיוננו להוסיף קריטריונים נוספים כגון:
  • תפקיד המועל;
  • משך זמן עבודתו של המועל בבנק;
  • כיצד התגלתה המעילה;
  • מה הכשל שאפשר את ביצוע המעילה;
  • משך זמן ביצוע המעילה.
 
מצב הבקרות כיום

כתוצאה מהיקף המעילות במערכת הבנקאית בכלל ומעילת הענק בבנק למסחר, חוזקו הבקרות במערכת הבנקאית והן כוללות היום שורה של פעולות אשר נועדו להרתיע מחד ולאתר פעולות חריגות מאידך. חיזוק מערכי הבקרה השונים נבע הן מההפנמה של הנהלות הבנקים והדירקטוריונים בדבר הצורך הקיים בהשקעת משאבים לצורך כך והן תולדה של הליכי רגולציה שקבעו גורמי האכיפה, מתוך כוונה לצמצם חשיפות פוטנציאליות באמצעות חיזוק מערכי הבקרה.

מניסיוננו במערכת הבנקאית קיימות כיום שורה של בקרות שננקטו להקטין את סיכון המעילות, לדוגמא:
  • בקרה אחרי תנועות בחשבונות הבנק של העובדים ובני משפחותיהם;
  • הקפדה על יציאה לחופשה רציפה;
  • ביצוע הדרכות לעובדים ומתן הסברים לגבי דגלים אדומים;
  • הפצה של קוד אתי לעובדים;
  • חיזוק מנגנוני דיווח של עובדים כגון קו חם;
  • חיזוק תהליכי המיון והקליטה של עובדים חדשים;
  • ניתוח של תנועות כספיות חריגות בחשבונות אשר אינן מתאימות / מאפיינות את סוג החשבון ואופי פעילותו, כגון משיכת כספים בסכומים גדולים כאשר הממוצע נמוך וכד';
  • חיזוק בקרות בתחומים רגישים, כגון: בחשבונות רדומים, חשבונות עם יתרות גדולות ופעילות מועטה, חשבונות נפטרים וכד'.
  • חיזוק מנגנוני בקרה ממוכנים, כגון:
  1.  התראות וחסימות בביצוע פעולות רגישות.
  2. יישום והטמעה של עיקרון הפרדת התפקידים (4 eyes principle), המחייב מעורבת, אם בבקרה ואם באישור, של גורם נוסף בהשלמת ביצוע הפעולה.
  3. מיכון נושא סמכויות לעובדים ומנהלים והקפדה על מנגנון הרשאות מבוקר.
  • שיפור כלי הבקרה (לרוב באמצעות דוחות בקרה המתקבלים בדיעבד בסמיכות לביצוע הפעולות) בידי המנהלים. זאת, באמצעות הגדרת פרמטרים "חריגים" האמורים להציף פעולות מסוגים שונים.
סיכום

מעילות בבנקים אינן עומדות להעלם. למרות חיזוק הבקרות מחד והמודעות מאידך, הרי הפיתוי והנגישות לכסף יגרמו לכך כי עובדים ימשיכו למעול. במרבית הבנקים קיימים עובדים ותיקים המכירים היטב את תחומי הפעילות והמערכות הקיימות ולפיכך גם את הבקרות מחד והחולשות והפרצות הקיימות מאידך, דבר המהווה קושי במניעת מעילות. בנוסף היקפי הפעילות וכמות הלקוחות / חשבונות מקשים מאוד על קיום בקרות פרטניות, כאשר המטרה העיקרית במערכת הבנקאית הינה בנייה, חיזוק והגדלה של הפעילות העסקית.

עם זאת, מהנתונים שפורסמו ניתן לראות כי היקף המעילות אינו מהותי ביחס להון העצמי של הבנקים וכי כמות העובדים המעורבים במעילות אף הוא יחסית קטן מאוד. למרות הנתונים הנ"ל הניסיון לימד אותנו כי גם מעילה אחת עלולה להביא לקריסה של בנק שלם.
 
 Top
לייבסיטי - בניית אתרים