פיננסים המכון לבעלי תפקידים בשוק ההון  |  קונגרס מנהלי השקעות ערך  |  הועידה השנתית של קרנות הגידור  |  

תאריך ושעה
 

 
 
מאמרים לפי נושאים
מצב השוק
השקעות  בינלאומיות
השקעות אלטרנטיביות
מכשירים פיננסיים ומט"ח
נדל"ן ושוק ההון
אתיקה וממשל תאגידי
השקעות ערך
פסיכולוגיה והשקעות
ניתוח פיננסי
 
 
 
 
 
תמונות מכנס אחרון
 
 
טופס הצטרפות לניוזלטר  חודשי
 


ערוץ פיננסים ב-
 
 

אקטואריה - כלי שימושי שאיננו מנוצל מספיק

ד"ר בעז ים, אקטואר (*) 

מדע האקטואריה משלב טכניקות סטטיסטיות ומימוניות בכדי להעריך את הערך הנוכחי של תזרימי מזומנים עתידיים אשר גודלם ומועדם אינם ידועים. באופן טבעי, תחומי הביטוח והפנסיה הם הכר הטבעי לשימוש בטכניקות אקטואריות, הן בחברות ביטוח ובקרנות פנסיה, הן ע"י מעסיקים גדולים הנזקקים לייעוץ בעיצוב תכניות פנסיה וחסכון בצורה מיטיבית, והן ע"י פרטים הנעזרים ביעוץ פנסיוני. בשנים האחרונות, קופות חולים וספקים של שירותים רפואיים משתמשים גם הם בטכניקות אקטואריות, להערכת שווי תזרימי המזומנים העתידיים שלהן.
הערכה מתוחכמת יותר של עלויות שירותי הבריאות עתידיים היא הכרחית, שכן בכל העולם המפותח, עלויות שירותי הבריאות הן סעיף שקצב גידולו הוא המהיר ביותר. לדוגמא, בארצות ה- OECD  ממוצע גידול עלויות שירותי הבריאות ב-50 השנים האחרונות עולה על קצב גידול ה-GDP במדינות אלה בקצב של כ-2% בשנה. כתוצאה מכך, נתח ההוצאה על שירותי בריאות במדינות אלה הולך וגדל, ומוערך כי יגיע
ל-20% (!) מהתל"ג של מדינות ה-OECD עד לשנת 2050 - כפול מהיקף ההוצאה הנוכחי.

ביקוש והיצע לשירותי בריאות
ניתוח מעניין של האלמנטים המרכזיים המשפיעים על ביקושים והיצעים של שירותי בריאות הוצג ע"י חברת McKinsey בסדרת מאמרים שפורסמו בשנים האחרונות במגזין הפירמהThe McKinsey Quarterly . האופי המיוחד של שירותי בריאות מביא לכך שהיחס בין ביקושים והיצעים הוא הדדי - זה משפיע על זה.
הגורם המרכזי המנבא ביקוש לשירותי בריאות הוא רמת העושר האישי. קיימת קורלציה גבוהה בין התל"ג לנפש במדינה לבין רמת ההוצאות על שירותי בריאות במדינה. היחס בין רמת ההוצאות על שירותי בריאות לבין התל"ג לנפש במדינות כמו בריטניה, צרפת וגרמניה דומה (מענין לציין כי בארה"ב של טרום תכנית הבריאות של הנשיא אובמה, רמת ההוצאה היחסית כמעט כפולה.(

גורם שני וחשוב קשור לנורמות חברתיות. במדינות מסוימות מקובל להיבדק אצל רופא גם במקרים "פשוטים" יחסית (צרפת, ארה"ב), בעוד במדינות אחרות (בריטניה, דנמרק) מקובל פחות לפנות לסיוע רפואי, למעט במקרים הדורשים התערבות מתקדמת יותר, לדוגמא ע"י רופא מומחה.
מאידך, הגורם המרכזי המשפיע על היצע שירותי הבריאות הפך להיות בעשורים האחרונים הטכנולוגיה הרפואית. בעוד בתי החולים הראשונים הציעו בעיקר טיפול בסימפטומים של מחלות והקלה על מכאובי החולים, התפתחות מדע הרפואה הביאה את עיקר המחקר והטכנולוגיה להתמודד עם הסיבות למחלות. הרפואה במאה ה-21 מציבה יעדים שאפתניים עוד יותר: חזית המחקר הרפואי מתמקדת לא רק ב"תיקון" בעיות רפואיות, אלא אף בשיפור תפקודים אנושיים (בתחום הזיכרון, התפקוד המיני, ועוד). שינוי זה מביא עימו טכנולוגיות, תרופות - ובעיקר רמת ציפיות - הצפויים להביא להיצעים ולביקושים גדלים בקצב מהיר עוד יותר מבעבר.
הגידול בתכולה (capacity) ובזמינות של שירותי הרפואה מביא עימו גם גידול בשימושים. יותר רופאים, המפנים חולים ליותר בתי חולים, המבצעים יותר בדיקות, וכו'. תמריץ זה מותנה מאד בדרך התגמול של הרופאים ובשאלה האם היא מעודדת שימושים או מגבילה אותם להכרחיים יותר.

מגמות עתידיות
המחקר של McKinsey על רמות ההוצאה במדינות ה-OECD ובארה"ב מצביע על קשר סטטיסטי מובהק בין שיעור גידול התל"ג לבין קצב גידול ההוצאה על שירותי בריאות. במדינות ה-OECD ללא ארה"ב, עומד שיעור ההוצאה על בריאות מתוך התל"ג על כ-10% (בארה"ב - 15%), וקצב גידול ההוצאה על שירותי בריאות גבוה מקצב גידול התל"ג ב-2.0% בשנה (בארה"ב – 2.5%).
ברור ששיעורי הגידול המהירים לא יוכלו להמשיך ולהתקיים לאורך שנים רבות נוספות. שלושה גורמים צפויים להשפיע על התמתנות הקצב. ראשית, על פי כל תיאוריה כלכלית, עקרון התפוקה השולית הפוחתת יפעל בסופו של דבר גם בתחום הרפואה: השקעות הענק צפויות להניב תשואות הולכות ופוחתות, ולכן לקטון. שנית, ככל ששירותי הרפואה מתקדמים בתחומים של איכות חיים, ופחות בתחומים של הצלת החיים, הציבור צפוי להעדיף שמשאבים יופנו יותר ויותר לתחומי רווחה וחינוך אחרים.
לבסוף, קשה לצפות עד לאיזה היקף יסכימו צעירים לסבסד את המערכת, אשר רוב ההוצאות שלה מופנות בסופו של דבר לאנשים מבוגרים, במיוחד אם הם לא יאמינו שהמערכת תהיה מסוגלת לתמוך בהם בהיותם מבוגרים. ההוצאה על שירותי בריאות בגילאי 84-75 גבוהה פי חמישה מההוצאה בגילאי 44-19, ובגילאי 85+, פי שמונה.

אקטואריה בתחום הבריאות
השימושים האקטואריים בתחום הבריאות מגוונים. מעבר לניתוחים דמוגרפיים, הטכניקות החישוביות מסייעות במגוון הערכות. לעיתים איכות ההערכה יכולה להיות גבוהה יחסית - וזאת בתחומים בהם קיים מידע רב ומספר אירועים משמעותי - לדוגמא ניתוחים או שיניים. בתחומים אחרים השינוי מהיר, והערכה לטווח של יותר ממספר שנים בעייתית יותר.
כך לדוגמא, שינתה האפשרות לגילוי מוקדם יחסית של מחלת הסרטן את הערכות עלות הטיפול במחלה. במקרים אחרים, ניתן להדגים את הערכת עלויות השימוש בתרופות מתקדמות בכדי להציל חיים.
המקרה המסובך ביותר הוא לדעתי בתחום הסיעוד. התארכות תוחלת החיים מביאה קבוצות אוכלוסיה גדולות לגילאים מבוגרים, 80+, בהם שכיחות המקרים הסיעודיים גדלה משמעותית. יתרה מכך, בגילאים אלה גדלה משמעותית שכיחות המקרים של דמנציה (שיטיון) ומחלות האלצהיימר. במקביל, מאפשרת הרפואה יותר מבעבר הארכה של חיים כמעט בכל מצב.
התוצאה היא שהסיכון הסיעודי הופך בגילאים מבוגרים להיות בעל עוצמה דרמטית: הן שכיחות (frequency) גבוהה יחסית לקרות המקרים, והן חומרה (severity) כתוצאה מהתארכות החיים במצב הסיעודי: יחס הסיכון בין גילאי 30 ל-85 הוא 1:500 (!)סיכון זה הוא היום לדעתי האתגר המשמעותי ביותר בתחום שירותי הרפואה והביטוח.

(*) ד"ר בעז ים מלמד במרכז הבינתחומי הרצליה ובאוניברסיטת בר-אילן, והוא הבעלים והמנכ"ל של קבוצת עגן יעוץ http://www.ogen.co.il

 
 Top
לייבסיטי - בניית אתרים