פיננסים המכון לבעלי תפקידים בשוק ההון  |  קונגרס מנהלי השקעות ערך  |  הועידה השנתית של קרנות הגידור  |  

תאריך ושעה
 

 
 
מאמרים לפי נושאים
מצב השוק
השקעות  בינלאומיות
השקעות אלטרנטיביות
מכשירים פיננסיים ומט"ח
נדל"ן ושוק ההון
אתיקה וממשל תאגידי
השקעות ערך
פסיכולוגיה והשקעות
ניתוח פיננסי
 
 
 
 
 
תמונות מכנס אחרון
 
 
טופס הצטרפות לניוזלטר  חודשי
 


ערוץ פיננסים ב-

 

 

גילוי מרצון של חשבונות בנק בחו"ל- המקל והגזר

 

דף הבית >> כתבות ניוזלטרים ומגזין >> ניוזלטרים 2012 >> ניוזלטר ספטמבר 2012 >> גילוי מרצון של חשבונות בנק בחו"ל- המקל והגזר

   
גילוי מרצון של חשבונות בנק בחו"ל: המקל והגזר
איתור חשבונות בנק זרים ע"י רשויות מס
עו"ד עודד קרייזל


בשנים האחרונות התפרסמו בעיתונות העולמית מקרים רבים בהם רשויות מס השיגו מידעים בדבר חשבונות בנק לא מוצהרים של אזרחיהם. ארה"ב הפעילה לחץ רב כלפי כ-11 בנקים שוויצרים ידועים והעמידה לדין עשרות מעובדיהם, וגרמניה השיגה מידעים עקב הלשנה של בנקאי שוויצרי לשעבר.

כל מקרה חשיפה שכזה מוביל לאישומים פליליים וקנסות כבדים לבעלי ההון הרלוונטיים ולאור הִתְרַבּות תרמיות פיננסיות מתוחכמות וקלות העברת מידע פיננסי, צפוי שמגמת הפתיחות והחלפת המידע בין מדינות ורשויות בעולם, רק תגבר.

למדינות קל יותר ויותר לקבל מידע פיננסי הקשור לאזרחיהן ממדינות אחרות. פרוטוקולים להחלפת מידעים בין מדינות כבר קיימים באמנות מס הדדיות ואמנות חדשות נחתמות בקצב גבוה יחסית. ארגונים פיננסיים בעולם, דוגמת ה-OECD, תורמים אף הם להגברת שיתוף הפעולה המיסויי בין המדינות.

אזרחים שבבעלותם חשבונות בנק לא מוצהרים מחוץ למדינת התושבות (למשל בבנקים שוויצריים), מוצאים עצמם תחת לחץ הולך וגובר לפתור את הסוגיה. הרשויות מצידן, משתדלות להקל במקרים מסויימים על חשיפה וולונטרית של חשבונות הבנק הללו על-ידי האזרח.

הליכי גילוי מרצון
בארה"ב, המובילה מגמה הזו בעולם, נוסח לפני מספר שנים הליך חשיפה רשמי, המכונה Offshore Voluntary Disclosure Initiative, שאיפשר לאזרחים אמריקנים להצהיר על חשבונות בנק זרים ללא סיכון של פתיחת הליך פלילי כנגדם, כנגד תשלום מס אמת וקנסות בגין רווחי עבר.

ישראל הצטרפה לאחרונה למגמה זו, ובשנת 2011 ניסחה רשות המסים הוראת נוהל גילוי מרצון על נכסים והכנסות מחוץ לישראל ובה מספר הקלות משמעותיות לבעלי חשבונות בנק זרים 'בלתי-מוצהרים' - זאת אומרת, חשבונות בנק בחו"ל שבעליהם הישראלים לא דיווחו עליהם למערכת המס (במסגרת הצהרות הון, דוחות סוף שנה, או דוחות מקוצרים חצי-שנתיים) ולא שילמו מס כמתחייב בגין הרווחים שהופקו בהם.

(במאמר מוסגר, חשוב לזכור כי החל משנת 2003 כל תושב ישראל חייב במס בישראל על כלל הכנסותיו, ללא קשר לשאלה היכן הופקו, נצמחו או נתקבלו ההכנסות. בעקבות זאת, תושב ישראל שנצמחת לו הכנסה מנכסי חוץ מניבים ואינו מדווח עליה הינו "עבריין מס". בחלק מהמקרים (בעיקר ישראלים שהחזיקו נכסי חוץ מניבים מלפני 2003), תושבי ישראל האמורים לא היו מודעים לשינוי המצב המיסויי והפכו "לעברייני מס" ללא ידיעתם.)

הנוהל הישראלי לגילוי מרצון
על-פי הוראת הנוהל הישראלי לגילוי מרצון, רשות המסים איפשרה לתושבי ישראל המחזיקים בחו"ל כספים, רכוש והון, אשר ההכנסות בגינם לא דווחו בישראל, לבצע מהלך של גילוי מרצון בתנאים שנקבעו בנוהל ועד ליום 30/06/2012, אך לאחרונה, לאור בקשות רבות מצד נישומים ומייצגים להארכת התקופה, החליטה הרשות על הארכת נוהל גילוי מרצון לתקופה של כשלושה חודשים ועד ליום שלאחר יום כיפור (27/09/2012). נכון למועד זה מטופלים במשרדי הרשות מאות בקשות לגילוי מרצון.

הנוהל הנוכחי מציע הקלות משמעותיות, הן במישור הגבייה, הן במישור ההליך הפרוצדוראלי ובעיקר- ריכוז הטיפול במישור הפלילי והאזרחי, תחת קורת גג אחת, ובכך 'עוזר' לאזרחים להגיע 'למסקנה הנכונה'.

במישור הגבייה, ובמקרים המתאימים, הרשות תעניק פטור מתשלומי ריבית, הפרשי הצמדה וקנסות על המס המחויב. זאת אומרת, במסגרת הליך הגילוי ישולם רק המס הנומינלי המתחייב.

במישור הפלילי, הנוהל מעניק חסינות מפני כל סנקציה פלילית במסגרת דיני המס שבסמכות רשות המסים, ובנוסף מורה כי לא ייעשה על-ידי הרשות שימוש במידע שנמסר בבקשה, וזאת הן במישור הפלילי והן במישור האזרחי, גם אם הבקשה לגילוי מרצון לא תאושר.

המקרים הרלוונטים ביותר לגילוי מרצון נוגעים לחשבונות בהם התקבלו כספים בירושה או במתנה מתושב חוץ, חשבונות שמומנו מהון עצמי חוקי בישראל, או חשבונות שחבות המס בגינם קיימת החל משנת 2003 (חשבונות ניירות-ערך שנפתחו לפני שנת 2003, למשל), אך יש לבחון כל מקרה ומקרה לגופו.

בנוסף, הרשות מאפשרת פניות אנונימיות שמטרתן בירור חבות המס הנובעת מהבקשה לגילוי מרצון, וזאת בטרם הגשת הבקשה.

יחד עם זאת, חשוב להדגיש כי נוהל הגילוי מרצון לא יחול כשהבקשה לגילוי מרצון נעשית בעקבות או במקביל לחקירה או בדיקה הנעשית ע"י מי מרשויות המדינה, זאת אומרת – במידה והרשויות השיגו מידע מוקדם על החשבון ופתחו בבדיקה או חקירה, האזרח 'מאבד' את החסינות הפלילית ואת ההקלות שהוענקו בנוהל.

מהניסיון האישי שלי (בכובעי כעו"ד דין שעוסק בנושא), הליך הגילוי מעניק גזר משמעותי נוסף, אותו לא נוהגים להזכיר - במקרים לא מעטים נתקלתי בהפסדי הון (קטנים וגדולים) בחשבונות מסחר/השקעות שנוהלו בעשור האחרון. הפסדים אלו נובעים בעיקר מהמשברים שפקדו את שוק ההון בעשור האחרון: בועת ההיי-טק (2001-2002), משבר הנדל"ן (2006 ואילך), משבר האשראי (2008 ואילך), מהשבר החוב האירופאי (2011 ואילך) וכולי. בחשבונות לא מוצהרים, הפסדים כאלה 'הולכים לאיבוד', אך בהליך גילוי מרצון, ניתן להכשיר לא רק את החשבון עצמו… אלא גם את ההפסדים שנצברו בו לאורך השנים.

לסיכום ובקריצת עין הנגזרת מתאריך היעד שנקבע על-ידי רשות המסים - מהרו לכפר על החטאים המיסויים. זה משתלם וכדאי, וניתן לעשות זאת עד יום כיפור הקרוב.


 
 
 Top
לייבסיטי - בניית אתרים