פיננסים המכון לבעלי תפקידים בשוק ההון  |  קונגרס מנהלי השקעות ערך  |  הועידה השנתית של קרנות הגידור  |  

תאריך ושעה
 

 
 
מאמרים לפי נושאים
מצב השוק
השקעות  בינלאומיות
השקעות אלטרנטיביות
מכשירים פיננסיים ומט"ח
נדל"ן ושוק ההון
אתיקה וממשל תאגידי
השקעות ערך
פסיכולוגיה והשקעות
ניתוח פיננסי
 
 
 
 
 
תמונות מכנס אחרון
 
 
טופס הצטרפות לניוזלטר  חודשי
 


ערוץ פיננסים ב-

 

 

כלכלת סין על סף משבר?

 

דף הבית >> כתבות ניוזלטרים ומגזין >> ניוזלטרים 2012 >> ניוזלטר ספטמבר 2012 >> כלכלת סין על סף משבר?
   
כלכלת סין על סף משבר?
ספקולציות ומגמות ערב חילופי ההנהגה

יורם עברון
בחודש יוני השנה הודיע הבנק המרכזי של סין על הורדת הריבית במדינה, לראשונה מאז 2008. המהלך התרחש על רקע פרסום נתונים המצביעים על האטה אפשרית במשק הסיני: ירידה מסוימת במדדי המחירים ליצרן ולצרכן, צמיחה איטית מהצפוי של התפוקה התעשייתית וירידה בקצב צמיחת ההשקעות בנדל"ן ותשתיות. נתונים נוספים שהתפרסמו מצביעים על כך ששיעור צמיחת היצוא גבוה מיעדי הממשלה, ומכאן האפשרות שהיצוא ממשיך לספק ביקושים משמעותיים לתעשייה הסינית. נוכח האפשרות להתפרצות משבר כלכלי חמור באירופה, עולה חשש שהביקושים לסחורה מסין יפחתו משמעותית, והירידה ביצוא תצטרף להאטה בזירה הפנימית. כתוצאה מזאת, כך על-פי התחזיות הפסימיות, כלכלת סין עלולה להיכנס למשבר.

אולם, בעוד שאין להתעלם מחולשותיה המבניות של סין ולהניח שהמשך צמיחתה מובטח, גם אין זה נכון לייחס משקל רב מידי לנתונים הכלכליים המתפרסמים לגביה. במקום זאת, ניתוח מאוזן של המגמות הכלכליות בסין מחייב התייחסות זהירה וביקורתית לנתונים הכלכליים, ובחינה מעמיקה של תהליכים פוליטיים משמעותיים, כמו חילופי ההנהגה שייערכו באוקטובר הקרוב.

ראשית, נוכח הפוליטיזציה והסרבול המבני של המערכת הכלכלית בסין, אופיו הריכוזי של השלטון וההיסטוריה הבעייתית של המדינה בתחום זה, יש להתייחס בהסתייגות לנתונים המתפרסמים לגביה. דבריו של סגן רוה"מ וחבר הועדה המתמדת של הפוליטביורו, לי קה-ציאנג (אותם אמר במסגרת תפקידו הקודם כמושל פרובינציה), על-פיהם אין להתרשם מנתוני התל"ג המתפרסמים בסין, מראים שלהערכה זו שותפים לא רק משקיפים זרים אלא גם מנהיגים סינים בכירים.

שנית, גם אם יש אמת בנתונים הכלכליים שהתפרסמו, הרי שגם במצב זה קשה להגיע למסקנה חד-משמעית שכלכלת סין נתונה בסיכון חריג, שכן אותם נתונים והערכות המשקפים לכאורה מגמת האטה מצביעים גם על מגמות חיוביות. אמנם הצמיחה בתפוקה התעשייתית בחודש מאי פיגרה ב-0.3 אחוז אחר תחזיות האנאליסטים, אולם היא עדיין הסתכמה ב-9.6 אחוזים בהשוואה לחודש המקביל אשתקד. העודף במאזן הסחר במאי הסתכם ב-18.7 מיליארד דולר – הגבוה ביותר מאז תחילת השנה, והחשש מאינפלציה, שהוביל לצעדים מרסנים במהלך השנים האחרונות, התמתן נוכח העובדה שעליית המדד השנתית עומדת בינתיים על 3 אחוזים. לבסוף, הצמיחה השנתית – אחד המדדים בעלי התהודה הרמה ביותר לגבי סין – אמנם צפויה לרדת לרמתה הנמוכה ביותר מזה כעשור, אך עדיין תעמוד על כ-8 אחוזים כאשר הריבית במשק גבוהה מ-6 אחוזים. במצבה הנוכחי של הכלכלה העולמית, וגם בזמנים אחרים, ניתן להעריך שמרבית מדינות העולם היו מוכנות לאמץ נתונים אלה בשתי ידיים.

שלישית, ניתוח הצעדים שנוקטת סין בתחום הפיננסי והמוניטרי צריך לקחת בחשבון גם את תפיסת העולם ודפוסי הפעולה של הנהגתה. נוכח שיקולים פופוליסטים, אילוצים פוליטיים, סרבול בירוקרטי ומגוון סיבות אחרות, משטרים רבים נוטים לנקוט צעדי תיקון רק לאחר שבעיה פוטנציאלית התממשה וזרעה נזקים משמעותיים. מסיבות דומות, מדינות מותחות לא אחת את תקציביהן מבלי להותיר שולי ביטחון. ההנהגה הסינית נוהגת בצורה הפוכה. המאמץ העצום שהיה כרוך ביישום מדיניות הרפורמות ובשיקום ההרס והחורבן שהותיר השלטון המאואיסטי והחשש הכבד לאבד את הישגי הצמיחה, כמו גם האפשרויות שמקנה מבנה השלטון הריכוזי של סין, מניעים את ההנהגה לנקוט במדיניות כלכלית זהירה ביותר, הכרוכה בין היתר בהפעלת צעדי מניעה משמעותיים מיד כאשר מופיעה אפשרות לקיומה של בעיה, ושמירת רזרבות ושולי ביטחון רחבים בכל תחום אפשרי. כך ניתן להסביר, בין היתר, את צבירת רזרבות המט"ח הגדולות בעולם (מעל 3 טריליון דולר) בשעה שפיתוח תשתיות המדינה ושיפור תנאי החיים של התושבים תובעים השקעות עצומות, ואת העלאת הריבית העקבית במשק בין 2008 ל-2012. התוצאה היא שסין אכן מוכנה היטב למצבי משבר וצולחת אותם בהצלחה, כפי שהיה למשל בעת המשבר הפיננסי בדרום-מזרח אסיה ב-1997-98 והמשבר הגלובלי ב-2008. שולי ביטחון אלה גם מעמיסים עליה עול בתקופות אחרות, אך בה בעת מאפשרים לה מרחב תמרון גדול יחסית לנקיטת צעדי תיקון. לכן, יש להכיר בכך שצעדים כלכליים שונים שנוקטת סין אינם מהווים בהכרח עדות לקיומה של בעיה, כפי שיכול להיות לעיתים במדינות אחרות הנוקטות צעדים דומים, אלא משמשים אולי כצעדי מניעה שחומרתם עולה על היקף הבעיה עמה הם נועדו להתמודד.

כל זאת אינו מקדם כמובן את הבנתנו לגבי מצבה של סין, אלא לכל היותר מעמיק את סימני השאלה לגבי מצבה הכלכלי של סין לאשורו והדרכים לנתח אותו. התשובה היא שכלכלת סין אכן סובלת מקשיים מבניים גדולים, הכוללים בין היתר את חולשת המערכת הבנקאית, מגבלות על התפתחות המגזר הפרטי, מערכת חוק חלשה, ניצול מופרז ולא מבוקר של משאבים טבעיים בסיסיים, שחיתות רבה, מחסור מסתמן של כוח עבודה משכיל ומיומן, וצריכה פנימית בלתי מספקת. לצד אלה קיימות גם חוזקות בולטות הבאות לביטוי, בין היתר, בנתונים הכמותיים שהוזכרו לעיל. ניתוח מאוזן של מצב כלכלת סין מחייב אפוא להעמיד את החוזקות והחולשות אלה מול אלה ולשקלם. אולם, שקלול מדויק של מגמות אלה אינו אפשרי, בין היתר בשל הנימוקים שצוינו קודם, וכל שניתן לקבוע כעת הוא שהנתונים שפורסמו לאחרונה אינם מהווים סימן להחמרה פתאומית ומשמעותית במצבה הכלכלי של סין.

למעשה, גורמים רשמיים מסין גורסים מזה כמה שנים שהחל
העשור הנוכחי קצב הצמיחה של סין צפוי לרדת ל-8 אחוז בשנה, כך שמגמת ההאטה איננה מפתיעה. כמו כן, היקף ההשקעות הזרות בסין אינו פוחת, ולאחרונה אף ניכרת הרחבת פעילותם בסין של מוסדות פיננסיים עולמיים. ניתן להעריך שגופים אלה לא היו פועלים כך אילו סברו שסכנת משבר מרחפת מעל סין. לבסוף, יש להתייחס להשפעתן האפשרית של בעיותיה המבניות של כלכלת סין. בעיות אלה, יש להבהיר, אינן תופעה חדשה ובחלקן הן הולכות ומתעצמות ככל שחולף הזמן. מנגד, יש להכיר בכך שהן לא הסיטו עד כה את צמיחת הכלכלה הסינית ממסלולה. לכן, בעת שמנתחים את גודל הנזק הפוטנציאלי הגלום בהן יש לשקול גם את האפשרות שלשלטונות יש יכולת מסוימת להגביל את השפעתן השלילית.

אפשרות זו מציבה במוקד ניתוח מצבה הכלכלי של סין את המערכת הפוליטית. בעוד שאין כלכלה לאומית המנותקת מהשפעות פוליטיות, קשר זה עמוק במיוחד בסין עקב שליטתה החזקה של מפלגת השלטון – המפלגה הקומוניסטית הסינית – בכל תחומי המשק והמדינה. בבעלותה של המדינה נמצאות החברות הגדולות ביותר בכל מגזר ומגזר, שליטתה במערכת הבנקאית מלאה, ויש לה אמצעי השפעה רבים ומשמעותיים אף על חברות פרטיות וציבוריות. אופי השלטון הריכוזי בסין, שליטת המפלגה בגופי הביטחון והיעדר הפרדת רשויות במדינה משלימים את התמונה.

בנסיבות אלה, וכאשר סין נהנית מכוח עבודה עצום וזול יחסית ומשוק פוטנציאלי אדיר, הצלחתה הכלכלית תלויה רבות לא רק בצעדים הפיסקאליים והמוניטאריים שהנהגתה נוקטת אלא גם ביכולתה להמשיך ולנהל ביעילות את המערכת העצומה הזו שאתגריה מתרבים ומעמיקים כל העת. לכן, לצד בחינת הנתונים והמדדים הכלכליים בסין, יש לבחון לעומקם גם את ההתפתחויות הפוליטיות. בהקשר זה תהליך חילופי ההנהגה הוא אחד המרכזיים שבהם, ובפרט שרמת המיסוד של התהליך נמוכה ולא מובנים בו גורמים מרסנים. לכן, האופן בו תעבור סין תהליך זה באוקטובר הקרוב יהווה אינדיקציה משמעותית לא פחות, ולמעשה אף יותר, לגבי עתיד כלכלתה מאשר הנתונים הכלכליים המתפרסמים לגביה.

ד"ר יורם עברון הוא חבר סגל החוג ללימודי אסיה באוניברסיטת חיפה, ועמית מחקר במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS)

 
 
 Top
לייבסיטי - בניית אתרים