פיננסים המכון לבעלי תפקידים בשוק ההון  |  קונגרס מנהלי השקעות ערך  |  הועידה השנתית של קרנות הגידור  |  

תאריך ושעה
 

 
 
מאמרים לפי נושאים
מצב השוק
השקעות  בינלאומיות
השקעות אלטרנטיביות
מכשירים פיננסיים ומט"ח
נדל"ן ושוק ההון
אתיקה וממשל תאגידי
השקעות ערך
פסיכולוגיה והשקעות
ניתוח פיננסי
 
 
 
 
 
תמונות מכנס אחרון
 
 
טופס הצטרפות לניוזלטר  חודשי
 


ערוץ פיננסים ב-
 
The effect of short term information on long term investment: An experimental study
Uri Benzion, Lena Krupalnik, Ahron Rosenfeld, Shosh Shahrabani, Tal Shavit
 
לנה קרופאלניק
אוניברסיטת בן גוריון
 
מחקרים בתחום של כלכלה התנהגותית וניסויית העוסקים בחקר ההתנהגות עם רציונליות מוגבלת, עוררו תהיות לגבי יכולתם של משקיעים לזהות אסטרטגיות השקעה אופטימאליות לטווח הארוך. שנאת סיכון קצרת רואי (Myopic Loss Aversion)  גורסת כי משקיעים נמנעים מלקיחת סיכונים במידה והם מעריכים את ביצועי תיק ההשקעות שלהם לעתים תכופות, אך יהיו מוכנים להשקיע יותר בנכסים מסוכנים (מניות או אג"ח High Yield , למשל) אילו ההיזון החוזר על החלטותיהם הפיננסיות היה מתבצע לעתים רחוקות יותר.
 
מחקרים ניסויים[1] הוכיחו בעבר כי כאשר המשקיעים התבקשו לבצע החלטת השקעה לתקופה ארוכה מראש, הם בחרו להשקיע חלק גדול יותר באופן משמעותי מהתיק השקעות בנכסים מסוכנים מאשר משקיעים שהתבקשו לבצע את אותה ההחלטה אבל כל פעם לתקופה פיננסית קצרה.
 
המסקנה היא שאילו הייתם מתבקשים לקבל החלטה בנוגע לחלוקת תיק ההשקעות שלכם רק פעם אחת בשנה, מבלי יכולת לשנות את ההחלטה במהלך השנה, רובכם הייתם משקיעים אחוז גבוהה יותר בנכסי סיכון לעומת מצב אחר שבו הייתם יכולים לשנות את ההחלטה שלכם במהלך השנה.
 
במחקר הנוכחי[2] בדקנו האם אורך תקופת השקעה בלבד משפיע על החלטה כמה להשקיע במניות או שגם קבלת הפידבק משפיע. במילים אחרות בדקנו האם יהיה הבדל בהשקעה בנכסים מסוכנים במצב שבו מקבלים החלטת השקעה אחת לשנה ולא עוקבים אחר התיק באופן שוטף אלא רואים את הביצועים של התיק רק בסוף השנה במצטבר לעומת מצב שבו מקבלים החלטה אחת לשנה אבל מקבלים מידע אודות הביצועיים של התיק לא רק במצטבר אלא גם במקטעים של חודש וחצי.
 
המחקר נעשה במעבדה ממוחשבת באוניברסיטת בן גוריון ובו השתתפו בהתנדבות 41 סטודנטים לכלכלה ומנהל עסקים. על מנת שהסטודנטים ישקיעו מחשבה בניסוי הם קיבלו תשלום בגין הניסוי בהתאם לרווחים שצברו בניסוי. הסטודנטים חולקו באופן אקראי לשתי קבוצות, קבוצה ראשונה "information condition". קבוצה זו התבקשה להחליט כיצד לחלק את תיק ההשקעות שלה בין 2 נכסים (מניות ואג"ח) עבור 8 תקופות פיננסיות מראש (8 תקופות פיננסיות שווה ערך לשנה בניסוי) אבל הם קיבלו מידע אודות הביצועיים של התיק שלהם עבור כל תקופה בנפרד (כלומר ראו מה התיק עשה כל חודש וחצי). הקבוצה השנייה "no information condition" התבקשה לקבל את אותה ההחלטה אך הם ראו את הביצועיים של התיק עבור 8 תקופות במצטבר בסוף התקופה.
 
תיאוריות קלאסיות במימון מנבאות כי ההקצאה הממוצעת בשתי הקבוצות תהיה זהה כיוון המשקיעים מתעניינים רק בתשואה המצטברת של התיק. התוצאות שהתקבלו בניסוי שלנו מראות תמונה אחרת. מצאנו כי משקיעים אשר קיבלו פידבק אודות הביצועים של התיק במהלך התקופה (ביצועיים של התיק במקטעים של לחודש וחצי) השקיעו פחות בנכסים מסוכנים באופן מובהק ממשקיעים אשר קיבלו החלטה וראו את הביצועים פעם אחת בשנה בלבד.
 
מצאנו כי גם כאשר המשקיעים מתבקשים להחליט עבור תקופה פיננסית ארוכה מראש הם עדיין סובלים משנאת סיכון קצרת רואי כאשר הם חשופים למידע בנוגע לביצועיים של התיק במהלך התקופה. בגרף שמצורף מטה ניתן לראות כי סטודנטים בקבוצת ה-""information condition השקיעו בממוצע 62% במניות לעומת הסטודנטים בקבוצת ה-"no information condition" שהשקיעו בממוצע 72% במניות.
 
 נכסים מסוכנים, כגון מניות או אג"ח High Yield מתאפיינים בתשואה עדיפה לאורך זמן על פני נכסים סולידיים כגון אג"ח ממשלתי אך כמובן נכסים אלו תנודתיים יותר. המסקנה העולה מהמחקר היא שעל מנת שחלקם של הנכסים המסוכנים בתיק ההשקעות יגדל (ובכך תגדל התשואה הצפויה על התיק לאורך זמן) המשקיעים צריכים לא רק לקבל החלטת השקעה לתקופה ארוכה אלא גם לבצע מעקב אחר הביצועיים של התיק לעתים רחוקות.
 
 

[1] Thaler, R. H., Tversky, A., Kahneman,. D. & Schwrtz, A. (1997). The effect of myopia aversion on risk taking: An experimental test. Quarterly Journal of Economics,112, 647-661
Gneezy, U., & Potters, J. (1997). An experiment on risk taking and evaluation   periods. Quarterly Journal of Economics, 152(2), 631-645.  
 
[2] Uri Benzion, Lena Krupalnik, Ahron Rosenfeld, Shosh Shahrabani, Tal Shavit (2012). The effect of short term information on long term investment: An experimental study. Economic Letters, 116, 20-22.
 
 Top
לייבסיטי - בניית אתרים