פיננסים המכון לבעלי תפקידים בשוק ההון  |  קונגרס מנהלי השקעות ערך  |  הועידה השנתית של קרנות הגידור  |  

תאריך ושעה
 

 
 
מאמרים לפי נושאים
מצב השוק
השקעות  בינלאומיות
השקעות אלטרנטיביות
מכשירים פיננסיים ומט"ח
נדל"ן ושוק ההון
אתיקה וממשל תאגידי
השקעות ערך
פסיכולוגיה והשקעות
ניתוח פיננסי
 
 
 
 
 
תמונות מכנס אחרון
 
 
טופס הצטרפות לניוזלטר  חודשי
 


ערוץ פיננסים ב-
 
 גמישות מחשבתית

קובי חזן, שותףמנהל בקרן אמידה


 

 
כזכור, בקיץ 2007 יצא האייפון הראשון לשוק. המאמצים הראשונים מיהרו לרכוש את המוצר המסקרן והמבטיח, ביניהם גם חבר שלי – אורן. אורן אינו מנהל השקעות ואין לו ניסיון  או היכרות עם השווקים הפיננסים אבל אני זוכר אותו מודיע לי באותם ימים לאחר שקיבל את האייפון והספיק להכירו – "אני לא יודע מה מחיר מניית אפל אבל אני מבטיח לך שמחירה יינסק ".      

                                                                                                                                                                                                                       ההיכרות שלי עם המכשיר הייתה שטחית דאז ומיד ב-2008 הגיע המשבר הפיננסי הגדול שהסיט את תשומת ליבי מעריכת אנליזה לחברת אפל או שמא כל אילו כנראה תירוצים בלבד אבל לא רכשתי את המניה באותה עת. 5 שנים מאוחר יותר ,בשנת 2012 , מחיר המניה חצה את רף ה-700 $ (מ-125 $) ואפל הפכה להיות החברה הציבורית בעלת השווי שוק הגדול ביותר בעולם !

עם יד על הלב, מהי ההסתברות שכל אחד מאיתנו העריך שהאירוע הנ"ל יתקיים עם צאת האייפון הראשון?                    
      
איש העסקים רמי לוי ביצע הנפקת מניות ראשונה לציבור של החברה בשליטתו 'רמי לוי שיווק השיקמה' בשנת 2007. אצל רבים מפעילי שוק ההון היו ספקות רבים  בנוגע לפוטנציאל של החברה ביחס למתחרותיה וליתרונות הגודל שלהן.  את שנת 2007 סיימה חברת רמי לוי  עם מחזור מכירות הנושק ל- 700 מיליון ש"ח כאשר שופרסל, בעלת נתח השוק הגדול בארץ, מכרה בהיקף של כ- 10 מיליארד ש"ח.   
         
 כיום, קצב המכירות השנתי של שופרסל הוא בסדר גודל של 12 מיליארד ש"ח לעומת הקצב אצל רמי לוי הנאמד   בכ-3.5 מיליארד ש"ח !   אגב, הפער בשווי שוק כמעט ונסגר – 2.9 מיליארד ש"ח לעומת 2.5 מיליארד ש"ח ברמי לוי.

בואו נעצור לרגע ונחשוב - מהי ההסתברות שכל אחד מאיתנו העריך שהאירוע הנ"ל יתקיים בזמן שרמי לוי הנפיק את מניות החברה שבשליטתו לציבור הרחב?

לאישתי ולי יש מדי פעם אי הסכמות בנוגע לאופן גידול הבן שלנו בן ה-3. היא מצדדת בכך שצריך להגן עליו באופן קפדני לעומת גישתי, המעניקה לו חופש פעולה רחב יותר, כאשר אני מבסס את דעתי על כך שבאופן זה, כאשר הוא יחווה על בשרו את המכה/כאב (בגבולות הנורמליים כמובן ) לכשיפול/לא ייזהר מספיק, הוא יבין באופן מוחשי מהי סכנה ואת השלכותיה. את השיעור הזה הפנים היטב בעל השליטה של פוקס, מר הראל ויזל. בראשית העשור הקודם ניסה ויזל לפתח את עסקיי פוקס מחוץ לגבולות ישראל. בקצרה, היציאה לחו"ל לא הוכיחה את עצמה וחברת פוקס הפסידה כספים ומוניטין רבים בעקבות מהלך זה.  אך בהתאם למשפט הידוע, מי שנכווה ברותחין נזהר בצוננין, ויזל למד מטעויותיו, ובנחישותו הרבה הרחיב את עסקיי פוקס מחוץ לגבולות ישראל אך הפעם נקט במודל עסקי בעל סיכון נמוך יותר והצליח בגדול. בהתאם, המשקיעים העריכו את תוצאות החברה ומחיר מניית פוקס נסק מרמת ה-4 ש"ח למניה בשפל של שנת 2008 לכ- 90 ש"ח כיום ! מהלך אדיר בפרק זמן של 5 שנים.

אם כך, מהי ההסתברות שכל אחד מאתנו העריך שהאירוע הנ"ל יתקיים ושויזל יסיק מסקנות בצורה יוצאת דופן מאי הצלחתו בעבר וימנפה להצלחה המטאורית הנוכחית ?

המשותף לכל הדוגמאות לעיל הוא שבקבלת החלטות בבחירת עסקים/מניות בהן אנו מעוניינים לרכוש / למכור אנו צריכים לשמור על גמישות מחשבתית תמידית. אגב, משפט זה נכון גם בקבלת החלטות בחיי היומיום שלנו.    אמנם קשה מאוד לחזות יצירת אירועים עתידיים אך חשוב לזכור שמגמות בעסקים מחייבות משקיעים לחשוב באופן לא ליניארי – חברות מבוססות כיום לא בהכרח ימשיכו להתחזק בעתיד וייתכן אף שייחלשו והפוך. ייתכן ולחלקנו המשפט האחרון נראה מובן מאליו, אך אין זה מספיק כיוון שמה שמבדיל בין מנהלי השקעות מצוינים לשאר, ובכלל בין מנהלים מצוינים בעסקים, הוא לשמור על הגמישות המחשבתית ולקבל  בפועל את ההחלטות הנכונות בזמן אמת ולא בדיעבד כשלכולם העניין כבר ידוע ובבחינת עובדה מוגמרת.

ע"מ לחדד את הנושא, להלן 2 אירועים פוטנציאליים בטווח של כעשור מהיום. ייתכן שצריך עבורם יותר מגמישות מחשבתית, אולי אף דימיון פרוע, אך יחד עם זאת רצוי לזכור את הדוגמאות המצוינות בראשית הכתבה ואת ההסתברות שהענקנו להן טרום התרחשותן.

אם כך, בואו ונעריך את ההסתברות לכל אירוע:
1.מחירי הנדלן בישראל –

נושא מחירי הנדלן הגואים נמצא בשנים האחרונות בכותרות המדיה. שיעור רוכשי הדירות לצורך השקעה גדל מאוד בשנים האחרונות כאשר לרוב מטרת הרוכשים היא להשקיע באפיק "שמחירו לא יירד לעולם במדינת ישראל", כדבריי רבים ממשקיעים אילו, ובנוסף לייצר זרם תקבולים שוטף מהסכמי השכירות.   
   
   יחד עם זאת, באוגוסט 2013 חשף איילון מאסק, יזם ומיליארדר, את פיתוחה של טכנולוגיה חדשה שמטרתה להקים מערכת הסעה המונית בינ-עירונית בשם הייפרלופ (  (HYPERLOOP ושתוכל לנייד אנשים מקרית שמונה לאילת ב-5 דקות !    
  
     מדובר בצינור שבאמצעותו יוכלו נוסעים לנוע במהירות כפולה מזו של מטוס נוסעים ובמחיר זול יותר מזה של רכבת מהירה. במידה ופיתוחה של טכנולוגיה זו ייצלח מובן שהנגישות בין הערים תגדל מאוד. חישבו על ההשלכות של התפתחות כזו. מה יעלה בגורלם של אותם רוכשי הדירות לצורך השקעה ? כיצד הם ייפעלו ? ומה הנגזרת של פעולותיהם על כלל  שוק הנדל"ן בישראל ?         
                                          
  אינני יודע אם מערכת זו תקרום עור וגידים אך לפני שאתם עונים על השאלות הנ"ל, נראה לי שזו העת בה עליי להזכיר שאיילון מאסק כבר שינה את אופן התנהגותם של אנשים רבים בעולם באמצעות חברת PAY-PAL שאותה ייסד. כיום הוא מנכ"ל חברת טסלה, יצרנית המכוניות החשמליות הגדולה בתבל, עימה עבר בהצלחה (בעזרת תמיכה כספית מהממשל האמריקאי) את המשבר הגדול ב-2008. בעת הזו, טסלה הייתה בראשית דרכה ושרויה בחובות ענק - מאסק המשיך להאמין בחברה וכיום היא כבר מוכרת בקצב שנתי של מעל 2 מיליארד $.
1.קמעונאיות ויצרניות המזון המקומיות –

מילות הקוד הבאות מוכרות על ידי כל: גלובליזציה, יוקר המחייה ושימוש באינטרנט באופן אקטיבי (רכישות מקוונות). גלובליזציה - בקניונים ניתן לראות שתמהיל רשתות האופנה משתנה – ישנן יותר רשתות אופנה בבעלות חברות מחו"ל ביחס לעבר, בספורט – אם בשנות השמונים היו במכבי ת"א כדורסל שני שחקנים זרים היום יש שני שחקנים ישראלים.  במקביל, יוקר המחייה בתחום המזון לא מפסיק לעלות למרות המחאה החברתית והועדות שקמו בעקבותייה ובנוגע לאינטרנט – השימוש האקטיבי בו נמצא במגמת עלייה תלולה במגוון רחב של אספקטים : פעולות בנקאיות, רכישות בגדים ומוצרים שונים וכן גם ברכישות מקוונות באתרי רשתות קמעונאיות השיווק.  מה לדעתכם ההסתברות לקיום התרחיש הבא ?                
         
    הגידול של הרכישות המקוונות באתרי רשתות השיווק יגדל מאוד בטווח של העשור הקרוב וחברת דיסקאונט בינלאומית תיכנס לשוק המקומי, תקים מחסני ענק  שישמשו לביצוע משלוחים ללקוחותיה. נשמע מופרך ? נשמע שהשוק בארץ קטן מדי עבורן ואין סיכוי שהתרחיש יתקיים ?

היקף מכירותיה השנתי של חברת הדיסקאונט האמריקאית טרגט מסתכם בכ -75 מיליארד $, שוק המזון בישראל נאמד בכ- 15 מיליארד $ - סכום לא מבוטל עבור טרגט גם אם תצליח לנגוס שליש מנתח השוק בישראל.  אם כך, מה יהיו ההשלכות של מהלך כזה על רשתות השיווק המקומיות ? ואם נלך עוד צעד קדימה מה יהיו ההשלכות על ספקי המזון המקומיים כאשר טרגט תייבא עמה את הספקים הבינלאומיים ותגדיל את היצע המוצרים בשוק המקומי ?

לפני שאתם עונים, נא קיראו את כותרת הכתבה ובנוסף אציין שעד היום, למרות שכבר חלפה תקופה ארוכה, חלק מהאנשים עדיין מתקשים להאמין שקונצרן אי.די.בי. הגיע לחדלות פירעון.

קובי חזן הינו שותף מנהל בקרן אמידה ישראל ובעל 12 שנות ניסיון בשווקי ההון במהלכן היכה את הבנצ'מארק בכל הקרנות המנייתיות אותן ניהל.
 
 

 

 
 
 
 
 Top
לייבסיטי - בניית אתרים