פיננסים המכון לבעלי תפקידים בשוק ההון  |  קונגרס מנהלי השקעות ערך  |  הועידה השנתית של קרנות הגידור  |  

תאריך ושעה
 

 
 
מאמרים לפי נושאים
מצב השוק
השקעות  בינלאומיות
השקעות אלטרנטיביות
מכשירים פיננסיים ומט"ח
נדל"ן ושוק ההון
אתיקה וממשל תאגידי
השקעות ערך
פסיכולוגיה והשקעות
ניתוח פיננסי
 
 
 
 
 
תמונות מכנס אחרון
 
 
טופס הצטרפות לניוזלטר  חודשי
 


ערוץ פיננסים ב-
 
המתווה לתקציב המדינה לשנת 2015 והשפעותיו על אופן קבלת ההחלטות של יזמים ומקבלי ההחלטות בתאגידים עסקיים

רו"ח ראובן שיף

 
בתקופה האחרונה נחשפנו השכם והערב לדיונים ולדעות שונות סביב הסוגיה של בניית המתווה והיסודות לתקציב המדינה לשנת 2015 .
צרכי הביטחון ובייחוד לאחר מבצע "צוק איתן", ההאטה הכלכלית שהחלה עוד לפני המבצע והעצימה בעקבותיו, גורמים לירידה משמעותית בשיעורי הצמיחה במשק,  ובימים האחרונים אף התבשרנו כי סוכנות האשראי פיץ' הורידה את תחזית דירוג האשראי של ישראל "מחיובית" "ליציבה" ובין השאר, בשל ההוצאות הביטחוניות הגבוהות שנדרשו בעקבות המבצע ולאחריו .

שאלת השאלות היא כיצד נכון לממן את תוספת התקציב לביטחון? האם על ידי הפחתת רכיבי התקציב המופנים לבריאות, חינוך ורווחה? או לנקוט בחלופה אחרת של הגדלת ההכנסות, קרי העלאת מיסים? או בחלופה של הגדלת יעד הגרעון.

דיוני התקציב לשנת 2015 מהווים מושא לביקורת נוקבת מצד כלכלנים ופוליטיקאים.

מצד אחד קיימים אלה שסבורים  כי יש לשמר בכל מחיר את המסגרת התקציבית כך שתהיה, עד כמה שניתן, מאוזנת ואם תידרש תוספת לביטחון או לשירותים אחרים הרי שיש לממנם באמצעות המכשיר של העלאת מיסים והכל במטרה לשמור על שיעור נמוך של גרעון.

ומנגד ישנם הגורסים כי מהלך של העלאת מיסים יוביל להחרפתה ולהעמקתה של ההאטה הכלכלית במשק מה שיגרום להגדלת הגרעון וחוזר חלילה.

השקפת העולם הכלכלית הן של בנימין נתניהו והן של יאיר לפיד היא כי אין להעלות מיסים אך בעוד שנתניהו דוגל מאז ומתמיד בקונספציה על פיה מיסים גבוהים הם יצרנים של אנטי צמיחה, הרי שאצל לפיד האג'נדה הכלכלית גורסת כי אין להכביד על שכבות הביניים.

המשמעות היא כי שני קברניטים אלה מסכימים על התוצאה, אך כל אחד מגיע אליה מזווית ראייה שונה.

אני נמצא בין אלה הסבורים כי תכנון ובנייה מושכלת של תקציב המדינה בתקופה בה שוררת האטה כלכלית משמעותית במשק אינו ראוי שיהיה מושתת על מדיניות פיסקלית מצמצמת, מה שנקרא "תקציב צנע" אלא להיפך: על מדיניות פיסקלית מרחיבה ואיני רואה כל אסון בהגדלת יעד הגרעון אולם במידתיות ראויה.

רוב הטיעונים שהועלו כנגד העלאת מיסים נסובו סביב העובדה כי פעולה זו תביא להגדלת הנטל על שכבות הביניים היות וזהו המגזר , שנושא על גבו את מירב הנטל הכלכלי וכמו כן נמנים עליו רוב משרתי המילואים.

ברצוני להתייחס לציבור נוסף , אשר לא הרבו לעסוק בו ובהשלכות של תקציב המדינה על התנהלותו העסקית , וכוונתי היא לדירקטורים בחברות וליתר נושאי המשרות הבכירות ומקבלי ההחלטות בתאגידים השונים.

כמו כל משפחה המנהלת את משק הבית שלה כך הדבר גם לגבי דירקטוריון החברה המנהלת את מצבת הנכסים וההתחייבויות שלה.
התקציב הינו משוואה חד ערכית, שצידה האחד הוא צד המקורות הניזון מהכנסות החברה וצידה השני הינו צד השימושים המופנים להוצאות להשקעות, פיתוח עסקי, רכישת נכסים וציוד ועוד.

לדידי, אחת מהמטרות העיקריות של מדינה מתוקנת הינה לספק לאזרחיה רווחה כלכלית. מטרה חשובה לא פחות הינה לשמר את אמונם של היזמים בכלכלת המדינה ובקברניטיה. לפיכך, כאשר עוסקים במטרות אלו , העלאת נטל המס במתווה של "זיג זג" אינה תואמת ורלוונטית כלל וכלל לנסיבות הקיימות.

יש לזכור כי נטל המס הקיים במדינת ישראל מוטל בפועל על שכבה של כ-4 עשירונים מהאוכלוסייה, קרי עשירונים 7-10 , עליהם נמנים גם מה שנקרא "שכבות הביניים". אותן שכבות הן אלו האחראיות על חלק מירבי של מחוללי הצמיחה ועל אספקתם של מרבית מקומות העבודה במשק.
לטעמי העלאת מיסים בעת הזו, וכוונתי הן למיסוי עקיף והן למיסוי ישיר, עלולה לגרום למשבר אמון קשה בין שכבות האוכלוסייה הללו וכן של אותה שכבה של יזמים מהארץ ומחו"ל, ובין מקבלי ההחלטות הכלכליות שתוצאתו עלולה לגרום לאי הקמת עסקים ויזמויות בארץ ולדחיקתם של רבים למציאת מקומות תעסוקה מעבר לים בכפר הגלובלי הקטן בו אנו חיים.

סיבה נוספת היא כי כל דירקטור סביר מחפש רמת ודאות נאותה לנכסי החברה והתחייבויותיה, קרי שיעור  התשואה המצופה הוא נגזרת של רמת הסיכון שלוקחת ההנהלה והדירקטוריון כאשר הם  בוחנים  את כדאיות  ההשקעה.

דירקטור שבוחן את בדיקת הנאותות לגבי עסקה של  רכישת  חברה  או מיזוג  לוקח בחשבון גם את ההיבטים  המיסויים הנלווים לעסקה.
יתירה מכך, המיסים הצפויים הינם משתנה חשוב מאד בצומת של קבלת ההחלטות העומדות בפני אותו דירקטור.   

כלכלה אינה מדע מדויק היות והיא מושתתת על ציפיות ושזורים בה הרבה מאד  אלמנטים פסיכולוגיים וחברתיים.
 
חלק גדול מאותה אוכלוסייה עליה נמנים יזמים ומנהלים בחברות וכמו כן אותם משקיעים ואנשי עסקים מרגיש כי המדינה מתייחסת אליהם כאל "פרה חולבת" ולא כאל נדבך עליו נשענת הכלכלה.

היות ובכל פעם שקיימת בעייה תקציבית "נופלים" תמיד על אותן שכבות באוכלוסייה.

יש לזכור כי תרחיש שבו ייסדק האמון בין היזמים וקברניטי המשק עלול לגרום לא רק לאי פתיחתם של עסקים חדשים, אלא גם לסגירתם של עסקים קיימים ובסופו של יום לפיטורי עובדים ולהגדלת שיעורי האבטלה.

תרחיש זה  עלול לגרום למעגל קסמים שאין לו התחלה ואין לו סוף.

בעיתות אלו על הקברניטים קיימת החובה לבחון את המציאות ואת הפתרונות בצורה עניינית ולא להיות מונעים ממניעים פופוליסטיים כמו מה שעשוי לחשוב עליהם הבוחר בקלפי, אלא חובתם לחשוב ולבצע את מה שטוב באמת וצודק למשק ולכלכלת המדינה.

מנהיגות אמיתית נמדדת בכך שאינה נעה ומתכופפת עם כל משב רוח ועומדת איתן בפני כל הלחצים.

ידוע לכל כי מדינת ישראל לא התברכה באוצרות טבע (למרות תגלית הגז שטרם הגיעה  לידי ביטוי מספיק) וכי הנכס העיקרי בו התברכנו הינו המשאב האנושי ויותר מכך המוח היהודי שרכש לו מוניטין אדיר בכל רחבי תבל.

המדינה אינה יכולה להרשות לעצמה בריחה של יזמים מוכשרים ושל אנשי עסקים לחו"ל. תרחיש כזה עלול להמיט אסון על כלכלת המדינה.

אשר על כן, אני סבור כי יש לזנוח את האפשרות של העלאת מיסים גם אם לכאורה צעד זה יניב לכאורה בטווח הקצר מקור של הכנסות לתקציב המדינה, מכיוון וזהו צעד המונחה מראייה שטחית וקצרת טווח.

אני סבור כי חשוב לא פחות כי אזרחי המדינה יהיו שבעי רצון מאיכות חייהם, ישלמו מיסים, ישקיעו בעסקים וכאן בישראל יספקו מקומות תעסוקה ולא יפזלו למקומות עבודה או להשקעות חלופיות בנכר.

יש לזכור כי לצעד כלכלי כזה קיים מחיר, לפיכך יש לראות בקביעת יעד הגרעון הגבוה יותר שנקבע לשנת 2015, אמצעי זמני שמספק "אוויר לנשימה" ובמיוחד עתה בעקבות מבצע "צוק איתן".
אין לראות במהלך של הגדלת יעד הגרעון לשנת 2015 מטרה אלא אמצעי בלבד ולתקופה קצרה.

יחד עם זאת, בל נשגה ונחשוב כי אי העלאת מיסים בלבד מבלי לגבש מהלכים שונים ומגוונים, שיהוו מנועי צמיחה למשק, די בהם כדי לשפר את מצבה הכלכלי של המדינה ויש בהם משום מציאת מזור לחוליי הביורוקרטיה ולהאטה החריפה במשק.

בד בבד יש לפעול לאלתר ולהגדיל את בסיס המס ולהגדיל את הרשת של אוכלוסיית משלמי המיסים ולצאת ב"קריאה" להון הבלתי מדווח לשוב לארץ על מנת שייכנס למעגל העסקים והכלכלה בישראל.

חובתם של קברניטי המשק לנווט ולמצוא ומהר מנועי צמיחה חדשים ויצירתיים שיניעו את גלגלי המשק ומיד היות ואנו נמצאים בפתחו של מדרון חלקלק.

מטרתו של תקציב המדינה הינה לא רק לקיים רמה נורמטיבית של ביטחון, בריאות ורווחה אלא גם להוביל קדימה את המשק במטרה ליצור כלכלה בריאה וחזקה הנשענת על חדשנות ויכולת תחרות גבוהה שאיתה נוכל להתמודד מול הגויים בגאווה ובהצלחה רבה.
 
כידוע, לדירקטור תפקיד כפול – בכובעו האחד, הוא מתווה את מדיניות החברה, ובכובעו השני, הוא מפקח העל בחברה, ועל כן נושא באחריות לכל התוצאות ולכל הכשלים שמתגלים במסגרת פעילות החברה. הדירקטור הוא למעשה שומר הסף האולטימטיבי בחברה
בסופו של יום,  לתקציב המדינה השפעה מכרעת על התנהלותו ואופן קבלת ההחלטות של כל דירקטור בחברה בה הוא מכהן, וכפועל יוצא מכך נגזרים גם השיקולים אודות התווית מדיניותה של החברה.

הכותב הינו שותף מנהל וממייסדי RSM  שיף הזנפרץ ושות' רואי חשבון ונשיא לשכת רואי חשבון לשעבר.
 
 Top
לייבסיטי - בניית אתרים